Logo.jpg
 
 
3.jpg
1007201614331738.jpg
 
header
אודותינו

עמותת "בשביל החיים" – לתמיכה במשפחות שיקיריהן התאבדו ולמניעת התאבדויות

 

רקע

עמותת בשביל החיים הינה עמותה התנדבותית אשר שמה לה מטרה להתמודד עם תופעת ההתאבדות בישראל ולתמוך במשפחות שיקיריהן התאבדו.

 

העמותה הוקמה בשנת 2000 על-ידי אנשי מקצוע ומשפחות שחוו את הטראומה של התאבדות בן משפחה. היום כוללת העמותה חברים ממשפחות שכולות ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, אשר מתמחים בתחום האובדנות ובמניעתה.

 

העמותה פועלת במספר רב של אפיקים על מנת לסייע למשפחות השכולות ועל מנת לצמצם את הישנות תופעת ההתאבדות ככל שניתן: הקמה והפעלה של קבוצות תמיכה למשפחות שיקיריהן התאבדו, קיום כנסים, ימי עיון ופעילויות הסברה למניעת התאבדות, פיתוח ויישום של תכנית לאומית למניעת התאבדות בישראל והעלאת נושא האובדנות לסדר היום הציבורי מתוך אמונה כי ניתן לשנות את המצב!

 

היעדים שהציבה עמותת בשביל החיים משלבים הרחבה והעמקה של הסיוע הניתן לאחר התאבדות במשפחה יחד עם המשך המאבק למניעת ההתאבדות בישראל במגוון דרכים.

 

קבוצת תמיכה למשפחות שיקיריהן התאבדו

עיבוד האבל הינו אחת המשימות הקשות ביותר שעלינו להתמודד איתן לאחר אובדן. האבל על אדם קרוב שהתאבד קשה שבעתיים. ההתאבדות מעלה שאלות ותהיות לגבי הסיבות למעשה, כמו גם רגשות כעס, אשם ובושה, ומעוררת חששות לגבי העתיד: כיצד להמשיך בחיי היומיום? איך לטפל בילדים במשפחה? האם לדבר על ההתאבדות או להימנע מכך? איך להתמודד עם הסטיגמה הקשורה בהתאבדות ועם יחס הסביבה אל הנושא? מה לעשות עם חפצי הנפטר ומתי? ועוד נושאים  רבים שמתחבטים בהם אלה הנמצאים במעגל הקרוב ביותר לנפטר.

 

הניסיון  מלמדנו כי גם הסביבה התומכת ביותר "מתעייפת" לאחר זמן מסוים מלהקשיב 
לדברים שאנו  מרגישים צורך להשמיע, והיא מתעייפת גם מלתמוך. רובנו נושאים את הכאב לבד. גם בני המשפחה הקרובים, החווים כאב דומה, לא תמיד מסוגלים לשתף זה את זה, מתוך רצון "לחסוך" את הכאב האישי שלהם מן האחרים. בקבוצת התמיכה, אנו פוגשים אנשים החווים כאב דומה. הקבוצה מהווה סביבה תומכת ולא מאיימת ומאפשרת לשתף ללא צורך בהסברים ארוכים. לעתים, ההזדהות היא כה גבוהה, עד כי החברים מרגישים ש"מדברים" אותם.

 

המפגשים הראשונים אינם קלים, כי כולם משתפים בסיפורים האישיים, הכאב רב ונראה כי קשה להכילו. אך לאחר מספר מפגשי הכרות, מתגבשת קבוצה ונוצרת תחושה של אינטימיות שמאפשרת לשתף בחוויות של כאב, אבל גם של התמודדות, וחברי הקבוצה לומדים כי יש מגוון דרכים  להתמודד עם כל נושא, גם עם האובדן והאבלעיבוד האבל באמצעות קבוצות התמיכה מסייע בהסתגלות למציאות החדשה ובמציאת משמעות ותקווה לעתיד הקרוב והרחוק.

קבוצות התמיכה נפגשות אחת לשבועיים בשעות הערב. הקבוצות כוללות 10-15 משתתפים והן מונחות על ידי מנחים מקצועיים המלווים את התהליך הקבוצתי.בעמותה פועלות קבוצות להורים, לאחים ואחיות, לבני ובנות זוג, ולילדי וילדות מתאבדים (בוגרים מעל גיל  20(.

 

קבוצת עזרה ראשונה - תמיכה במשפחות שיקיריהן התאבדו

קבוצת "עזרה ראשונה" – מתנדבים, בני משפחות, שיוצרים קשר עם משפחות שאך מקרוב חווה את שכול ההתאבדות ומסייעים להם לעבור את הימים והשבועות הראשונים לאסון.

 

תכנית לאומית למניעת אובדנות בישראל

עמותת "בשביל החיים" היוותה את הכוח המניע להקצאת כספי ממשלה לפיילוט של התוכנית הלאומית, שהתקיים בשלושה יישובים – רחובות, רמלה וכפר כנא בשנים 2008-2012. לאור התוצאות המעודדות של הפיילוט העמותה המשיכה בפעילויות הסברה אינטנסיביות בקרב מקבלי ההחלטות, בכנסת ובממשלה, שתוצאתם הייתה החלטת ממשלה ב 2013 להקמת יחידה במשרד הבריאות למניעת אובדנות, הקצאת משאבים לתוכנית לאומית בנושא והקמת מועצה לאומית למניעת אובדנות. העמותה לוקחת חלק פעיל בקידום התוכנית הלאומית והחלתה על כל היישובים במדינה.

 

במסגרת זאת נציגי העמותה משתתפים בכל וועדות ההגוי ביישובים וברשויות שלקחו על עצמם לפעול למניעת אובדנות, במסגרת התוכנית הלאומית.

 

צעדת "בשביל החיים"

אחת הפעילויות שהעמותה מקימת כבר מספר שנים היא צעדה ברחבי תל אביב, במטרה לעורר מודעות ולעודד את השיח סביב ההתאבדויות, ובכך לסייע במניעת מקרי התאבדות נוספים.  הצעדה נערכת ברחובות המרכזיים של תל אביב בחשיכה, כדי לסמל את האפילה שבה נמצאים מי ששרויים במצוקה אובדנית, ובדממה על מנת לסמל את היעדרו של השיח וחוסר הפתיחות סביב נושא ההתאבדות. החל מ-2015, הצעדה מתקיימת בסמוך ל-10 בספטמבר, היום הבינ"ל למניעת אובדנות.

 

פרויקט הכשרת שומרי סף בבתי ספר ובתנועות נוער

לצד הפעילות הנמשכת שלנו להעמקת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות ועבודה להגשמת יעד זה עם משרדי הממשלה התחלנו בשנים האחרונות במספר פרויקטים ספציפיים לקידום הנושא. התחושה היא שבמערכות החינוך (וגם בתקשורת) קיים מיתוס, שהופרך במחקר של השנים האחרונות, לפיו אין לדבר על התאבדויות בבית ספר כי "אין לעורר שדים מריבצם". מסתבר שדיבור על מצוקת נוער שנמצא בסיכון אובדני אינה מעודדת התאבדויות אלא להיפך מעודדת את מי שנמצא במצוקה לפנות לעזרה ולקבל טיפול שעשוי להציל את חייו.

 

לאור זאת בשנתיים האחרונות אנו מפעילים פרויקט חינוכי שמטרותיו הן:

1.     הגברת המודעות של הסגל החינוכי ומדריכים לנוער שנמצא בסיכון אובדני והכשרתו לזיהוי נוער זה ולתווך בינו לבין גורם טיפולי מתאים.

2.     הגברת המודעות של הורי התלמידים לכך שנוער שנמצא במצוקה עלול להיות בסיכון אובדני והדרכת ההורים לזהוי סימני המוקצה ודרכים לטיפול בנושא.

3.     יצירת שיח פתוח עם בני הנוער עצמם, בכיתות י-יב, לגבי מצבי מצוקה ודרכים להתמודדות כאשר הם או חבריהם נמצאים בסיכון אובדני.

 

הפרויקט מושתת על הכשרת גורמים שנמצאים בקשר ישיר עם בני הנוער , קרי אנשי הסגל החינוכי בבית הספר, המדריכים בתנועות הנוער, הורי התלמידים וקבוצת השווים, שיקבלו כלים לבצע איתור ראשוני של נוער בסיכון אובדני, היכרות עם גורמי הטיפול והסיוע השונים,  תקשורת אפקטיבית עם נוער במצוקה לצורך קבלת עזרה והפחתת הסטיגמה סביב נושא המצוקה האובדנית.

 

אגף המחקר

אגף המחקר של עמותת בשביל החיים שם לו כמטרה להתמקד בחידוד ההבנה המחקרית של תופעת ההתאבדות כאחד הנדבכים החשובים למניעת אובדנות בעתיד ולטיפול באנשים הנמצאים במשבר אובדני. כאנשי טיפול אנו יודעים כי לעבודה הטיפולית ולמחקר נקודות השקה רבות וניתן לראותם כשזורים יחד בתרומתם לאיתור, למניעה ולטיפול.  

 

footer
דף הבית ניוזלטר סרטונים התכנית הלאומית במשרד הבריאות ליצירת קשר bishvil.hahayim@gmail.com פעילות פרלמנטרית תודות
BottomLogo.jpg
 
                                         כל הזכויות שמורות לעמותת בשביל החיים                        האתר הוקם ומתוחזק על ידי פרסומדיה נטגרופ בע"מ