Logo.jpg
 
 
3.jpg
1007201614331738.jpg
 
header
עזרה ראשונה פרטנית

בעקבות תחושות הכאוס, הקושי והחורבן אשר עולים אצל בני משפחה מיד לאחר האסון עלה הצורך ביוזמת "עזרה ראשונה". לאחר האסון, הכאב הוא עצום עד כדי אובדן עשתונות וקיים בלבול גדול וחוסר אונים של בני המשפחה שלפתע יקיריהם התאבדו. רגשות האשמה הכבדים, הסטיגמה שמביאה לחשש מאובדן החברים, הייאוש וחוסר האונים מקשים ביותר על המשך תפקוד תקין.

כך, עזרה ראשונה מאפשרת תמיכה וליווי לבן/בת המשפחה בשלבים הראשוניים של ההתמודדות עם האסון ועם השכול עד לכניסה לקבוצת התמיכהבמסגרת "עזרה ראשונה פרטנית" בן/בת משפחה שכולה מקבל/ת מתנדב/ת, המלווה אותו/ה ומעניק/ה לו/ה תמיכה. התאמה בין המתנדב/ת לפונה נעשית על-ידי רכזת התמיכה אשר מבצעת את התיאום לפי קרבה משפחתית דומה וכן לפי מיקום גיאוגרפי, כאשר היוזמה פועלת בפריסה ארצית.

הקשר בין המתנדב/ת לפונה הוא דרך פגישות, ו/או טלפוני במידה והמפגשים האישיים לא מתאפשרים מבחינה גיאוגרפית. גם במקרה של קשר טלפוני נעשה מאמץ למפגש אישי אחד לפחות. הקשר הוא לפי התדירות המתאימה לפונה ולפי הצורך. בדרך כלל בהתחלה הקשר הוא פעם בשבוע או יותר, ועם הזמן הוא הופך לפעם בשבוע-שבועיים, כאשר הוא נמשך בדרך כלל עד שהפונה נכנס/ת לקבוצת תמיכה או עד שהפונה לא מרגיש/ה יותר צורך בסיוע מסוג הזה. תדירות ומשך הקשר הם לפי הצורך האישי של הפונה, כאשר היו כאלו שנמשכו אף מספר חודשים.

מתנדבי "עזרה ראשונה" חוו בעצמם התאבדות במשפחה, השתתפו בקבוצות התמיכה של העמותה ועברו תהליכי עיבוד של השכול והאבל ומוכנים נפשית לסייע, וכןהם עוברים מיון והכשרה ברמה האישית והמקצועית לפני תחילת ההתנדבות. היוזמה החלה בשנת 2012 ומאז ועד היום נעזרו בשירות זה למעלה מ-300 בני ובנות משפחה שכולים/ות.

מטרת היוזמה היא לסייע לקרוב/ה של המתאבד/ת בתקופה הראשונית לאחר האובדן, לתמוך בו/בה ולתת לו/לה תקווה להמשך ההתמודדות עם האסון ועם השכול. מניסיוננו האישי, התקופה הראשונה לאחר האסון היא תקופה מאוד קשה, מבלבלת ומטלטלת, מלאה בתחושות קשות של חוסר אונים, איבוד תקווה ולעתים קרובות גם תחושות של אשמה, פספוס, כעס ובושה. קשר עם מי שעבר/ה אובדן דומה, שיכול/ה להבין ולתת מהניסיון שלו/ה בהתמודדות עם האובדן הוא קריטי בתקופה הזאת.

המתנדב/ת מאפשרת למי שרק עכשיו חווה/חוותה את האסון לראות את האור שבקצה המנהרה, את האפשרות שהחיים לא "נגמרו" ושיש בשביל מה לחיות. הנקודה הזאת היא חשובה במיוחד לאור ממצאי מחקרים שמראים שבני משפחה שיקיריהם התאבדו הם בעצמם קבוצת סיכון להתאבדות נוספת. ההסתברות להתאבדות נוספת במשפחה שחוותה את אסון ההתאבדות הוא פי 6-8 לעומת האוכלוסייה הכללית.

 
להמלצות של המשפחות - מתן תמיכה

בני ובנות משפחה אשר עברו קבוצת תמיכה לפני שנה לפחות ומעוניינים/ות להתנדב בקבוצה

אנא פנו לקשת – רכזת תחום תמיכה tmicha.bishvil@gmail.com 
footer
דף הבית ניוזלטר סרטונים התכנית הלאומית במשרד הבריאות ליצירת קשר bishvil.hahayim@gmail.com פעילות פרלמנטרית תודות
BottomLogo.jpg
 
                                         כל הזכויות שמורות לעמותת בשביל החיים                        האתר הוקם ומתוחזק על ידי פרסומדיה נטגרופ בע"מ